הגדירו לנו את הסצינה - על מה המקום הזה?
השריד האחרון של נמל הים הישן - פעם שכונה מחוספסת, כלומרעכשיו מלא בגורדי שחקים מזכוכית ובבוטיקים יוקרתיים- הסרטן הנובח בפנים ובחוץ מרגיש כמו צריף צדפות קיץ על החוף, הודות לגג האוהלים שלו ושולחנות הפיקניק שלו. הג'וינט התחיל את דרכו כמסעדה עונתית ב-1994, ולמרות שמאז הוא התרחב וכלל אגף קבוע, האווירה החופית והלא-מהומה נשארה חלק מהקסם שלו לאורך כל הדרך.
מי נוטה לבלות כאן?
המקום מתמלא בסועדים וחובבי שעת שמחה מכל הסוגים: צעירים ומבוגרים, פועלי בניין ויועצי ניהול, עובדים מבית המשפט הפדרלי הסמוך וממשרדי עורכי הדין, בתוספת תיירים שבילו באזור במוזיאון הילדים של בוסטון, ספינות ומוזיאון מסיבת התה, או המכון לאמנות עכשווית.
מה עלינו לשתות?
הכי כיף לך עם הקוקטיילים - קלאסיקות חוף, לפעמים עם טוויסט - כמו מאי טאי ומרגריטה. רשימות היין והבירה קטנות אך ניתנות לשירות.
ואוכלים?
התפריט מורכב מפלטות פירות ים; אהובי בר גולמיים; סקאלופ מטוגן, שרימפס וצדפות; כריכי דגים ומנות מורכבות; בתוספת לובסטר בכל גווניו: מבושל, צלוי, צלוי ומגולגל. זה לא מעודן, אבל הוא לוחץ על כפתור הנוסטלגיה בגדול. רול הלובסטר המסורתי - בשר עסיסי שנשפך על לחמנייה מפוצלת, מוגש עם צ'יפס פריך חתוך עבה וסלט כרוב לבוש קלות - הוא מועדף.
איך השירות?
בניגוד לרוב בקתות פירות ים חשופות עצמות, יש כאן שירות שולחן אמיתי, עם שרתים חייכנים וידידותיים. אבל אין מה לדבר על רשמיות: מפיות הן גליל של מגבות נייר, וכלי כסף מאוחסנים על גבי כל שולחן בדלי אלומיניום מגולוון.
אז למה להמליץ על המקום הזה, ולמי?
סרטן נובח לא מקבל הזמנות, אז בואו עם אנשים שאתם להוטים לבלות איתם. בקיץ, אתה עלול להמתין יותר משעה בזמני שיא; הכנס את שמך וחקור את הנמל בזמן שאתה מחכה לטקסט המציין שהשולחן מוכן.