ביקורת: האולם הארוך

קבע את הסצנה: איפה אנחנו? איך זה נראה?
עם חופות פסים אדומות ולבנות מעל הדלתות, ואדני חלונות מפוספסים זוחלים במעלה קיר הלבנים האדומות, ללונג הול יש את אחת החזיתות הבולטות ביותר בכל העיר דבלין. בפעילות במשך קצת יותר מ-250 שנה, הפנים שלו נותר ללא שינוי מאז 1881 - יש מחיצות עץ מגולפות בקפידה, שעונים עתיקים ונברשות לא תואמות. המאפיינים הוויקטוריאניים המדהימים האלה יוצרים פאב נעים ומסביר פנים עד אין קץ - מהסוג שבו תרצו להתמקם בלילה ולראות את הקהל הולך ופוחת.

נשמע מגניב. אז מי שם?
תוכלו למצוא כל מיני ב-The Long Hall, מקבוצות של חברים ותיקים ועד בחורים שפשוט מחפשים חצי ליטר שליו בעצמם. הרבה אנשים מצהירים שזה הפאב האהוב עליהם בעיר - לא פחות מכך ברוס ספרינגסטין, שקופץ בכל פעם שהוא בעיר.

ובכן, זה משהו לתכנן טיול סביבו. ואיך המשקאות?
זה לא מיתוס, אתה יודע - גינס באמת טעים יותר באירלנד. עם זאת, אין לזה שום קשר לאופן ההובלה, אלא לאופן שמירה על הברזים ותדירות השתייה. ובהיכל הארוך, זה בהחלט שותים בקביעות. אז גם אם אתה חושב שאתה לא אוהב את זה, נסה את זה כאן, כי זה אחד הפינטים הטובים ביותר בדבלין.

אני נמכר. שווה להזמין גם משהו לאכול?
זוהי טריטוריית חטיפי בר טהורה - האוכל היחיד שתראו על השולחנות האלה הם שקיות בוטנים וצ'יפס טייטו האירי שנמצא בכל מקום. עקבו אחר הכללים ופתחו כל שקית לגמרי לפני שאתם מתנפלים באמצע השולחן, שמא תיראו קמצנים.

הבנתי. האם הצוות עשה אותך נכון?
אחד הדברים הטובים ביותר ב-The Long Hall? שירות לשולחנות. כשיש קהל גדול, הברמנים חונקים בין שולחנות (מכשיר כרטיסי אשראי ביד) ונראה כאילו הם מופיעים בצורה קסומה בדיוק כשאתה שואב את הלפיטר שלך. זהו חלומו של השתין העצלן שהתגשם - אין צורך בנפנוף ידיים.

לסכם את זה: בשביל מה אנחנו באים לכאן?
בין אם אתם מחפשים מיקום שקט לפגישה עיוורת, או מפגש סוער עם חבורה של חברים, The Long Hall הוא המקום להיות בו. רחפו ממש מאחורי אחת ממחיצות העץ וצפו בקהל, או תפסו את אחד ממושבי החלומות על נשפי העור בפינה האחורית.